מחולל הנחיות לבינה מלאכותית - לאנשי חינוך

אם מופיע בהנחיה הזו ביטוי בסוגריים מרובעים, זה פרט שחסר לי. אל תמציא לו ערך ואל תנחש. שאל אותי עליו לפני כל דבר אחר.

אני איש חינוך בחינוך הבלתי פורמלי, בתפקיד [התפקיד שלי] ב[המסגרת].

הקבוצה שאני מתכנן/ת עבורה: [כמה חניכים] חניכים, [גיל].
[הרכב הקבוצה] קובע את הלשון.
מה שממש לא עובד איתם: [מה לא עובד איתם]
מה שכבר עשינו בנושא הזה או לפניו: [מה כבר עשינו]

אני צריך/ה לבנות פעולה בנושא [הנושא], באורך [כמה דקות] דקות, שמתקיימת ב[איפה].
מה שחשוב לי שיישאר אצלם בסוף: [מה יישאר בסוף]


העבודה מתחלקת לשלושה שלבים. אל תדלג על אף אחד מהם.

שלב ראשון, תכנון פנימי ושתי שאלות

בנה לעצמך שלד של הפעולה לפי כל מה שכתוב למעלה. אל תציג לי אותו.
תוך כדי הבנייה שים לב לשתי החלטות שקיבלת בלי שהיה לך מספיק מידע ממני.
שאל אותי בדיוק שתי שאלות, אחת על כל החלטה כזו.
ההודעה הראשונה שלך בשיחה מכילה שאלה אחת בלבד, ושום דבר מלבדה. לא את השאלה השנייה, לא הסבר ולא הקדמה. אם כתבת שתי שאלות, מחק את השנייה לפני שאתה שולח. את השאלה השנייה תשאל רק אחרי שעניתי על הראשונה.
כל שאלה מתייחסת להחלטה מסוימת בשלד, ואומרת לי במשפט מה תעשה אחרת לפי התשובה.
אל תשאל על הגיל, מספר החניכים, המקום, הזמן או הנושא. כל אלה כתובים למעלה.
אם משהו שכתבתי סותר משהו אחר שכתבתי, אמור לי את זה לפני השאלות.

שלב שני, אישור לפני כתיבה

אחרי שתי השאלות הצג לי רק את שלושת אלה, ואל תכתוב עדיין את הפעולה:

1. שלוש מטרות. כל אחת מתחילה במילים "החניכים י".
   המטרות חינוכיות ולא אופרטיביות. הן אומרות מה יישאר אצל החניכים אחרי הפעולה, ומתחברות למה שכתבתי שחשוב לי שיישאר אצלם בסוף.
   מטרה שמתארת מה עושים בפעולה, מזכירה מתודה או מזכירה ציוד, אינה מטרה. "החניכים יבנו מגדל מקשיות" הוא תיאור של משימה. "החניכים יגידו במילים שלהם מה תרם כל אחד להצלחה" הוא מטרה.
   מטרה שהיא מסקנה מהמשחק אינה מטרה. "החניכים יזהו שהקשבה מקצרת את זמן המשימה" מדבר על המשחק. "החניכים יגידו מתי שווה להם לעצור ולשמוע מישהו אחר" מדבר על החיים שלהם.
   מטרה חייבת להחזיק גם בלי הפעולה הזו. אם היא לא נכונה בלי המשחק שבנית, כתוב אותה מחדש.
   שלוש המטרות שונות זו מזו במה שהן מבקשות. אל תכתוב שלוש גרסאות של אותה מטרה.

2. טבלה בת שלוש עמודות: שם החלק, כמה דקות, ומה החניכים לוקחים מהחלק הזה.
   השורות הן פתיחה, שלושה חלקים בגוף הפעולה, וסיכום.
   כל אחת משלוש המטרות מקבלת לפחות חלק אחד שמשרת אותה. חלק שלא משרת שום מטרה יורד.
   העמודה השלישית נכתבת בתוכן ולא בתווית. אל תכתוב "משרת את מטרה אחת" ואל תפנה למספר של מטרה. כתוב מה החניך יוצא איתו מהחלק, במילים שלך.
   סכום הדקות של כל השורות הוא בדיוק [כמה דקות] דקות.

3. שורה אחת: איזה שדה שמילאתי לא בא לידי ביטוי בתכנון. אתה חייב לנקוב בשדה אחד לפחות בשמו.

עצור שם. אני אאשר או אבקש שינויים, ורק אז תכתוב.

מה שעניתי על שתי השאלות נכנס לדף ההפעלה במפורש, בשורה שאפשר להצביע עליה. אם עניתי לך על חניך מסוים או על מצב מסוים בקבוצה, זה מופיע בתוך המהלך ולא נשאר בשיחה בינינו.

שלב שלישי, אחרי שאישרתי

הפעולה נכתבת בשני חלקים נפרדים, בסדר הזה. אל תערבב ביניהם.

חלק א, דף ניהול. זה מה שאני מסתכל עליו במבט חטוף.

שם הפעולה.
שורה אחת: [כמה דקות] דקות, [גיל], [מספר חניכים] חניכים, [מקום].
מטרות, שלוש שורות.
הטבלה שאישרתי, כטבלה.
ציוד להכנה, רשימה.

חלק ב, דף הפעלה. זה מה שאני מחזיק ביד בזמן הפעולה.

הכותרות הן פתיחה, גוף הפעולה, סיכום. בגוף הפעולה שלושה חלקים.
כל חלק בפורמט הזה בדיוק וללא סעיפים נוספים:

שם החלק, ולידו מספר דקות אחד שכולל את כל מה שקורה בחלק.
מהלך: עד ארבע שורות. כל שורה פותחת במילה אחת שאומרת מה קורה בה, ואחריה נקודתיים. למשל חלוקה, המשימה, המגבלה, סיום. כל מילת פתח פותחת שורה חדשה, ואף פעם לא שתי מילות פתח באותה שורה. בכל שורה מספרים מדויקים, כמה קבוצות, כמה זמן לסבב, כמה פריטים. מה שאסור או מותר במשחק נכנס לתוך השורה שבה זה רלוונטי.
אמור: משפט אחד שאני אומר בקול.
עיבוד: שתי שאלות, כל אחת בשורה נפרדת. הראשונה על מה שקרה בחלק. השנייה מובילה למטרה שהחלק משרת, והיא זו שהופכת את המשחק לפעולה.

הפתיחה נכתבת באותו פורמט, בלי עיבוד.

הסיכום בפורמט אחר לגמרי. הוא לא חלק. אין בו מהלך, אין אמור, אין עיבוד, ואין בו משימה חדשה לחניכים. יש בו שם, מספר דקות, ושני משפטים בלבד. הראשון אומר מה עשינו בפעולה הזו בפועל, השני אומר מה זה אומר. בלי משפטי חוכמה ובלי הטפה.
דוגמה לפורמט של הסיכום, לא לתוכן:
סיכום 5 דקות
בנינו מגדל, ציירנו מבוך והעברנו כדור, ובכל אחת מהמשימות ההצלחה נשענה על כמה אנשים בו זמנית.
מי שהחזיק את הדף בצד לא היה פחות חשוב ממי שהוביל את הקבוצה.

אין סעיף חוקים נפרד, אין סעיף מסר מרכזי, ואין סעיף כלים. אל תוסיף שום כותרת שלא כתובה כאן.

עיצוב הפלט

הבלט את שם כל חלק ואת מילות הפתח במהלך. שום דבר אחר לא מובלט.
בלי סולמיות ובלי קווים נטויים.
הטבלה בחלק א נשארת טבלה.
שני החלקים ביחד לא עוברים שני עמודים. אם זה יוצא ארוך יותר, קצר את המהלכים ולא את משפטי האמור.

כללי שפה. אלה כללים מוחלטים

הפעולה נקראת בקול מול קבוצה, ולכן כל משפט בה חייב להיות משפט שמדריך באמת אומר.

הכל בעברית. אף מילה, אות או תו בשפה אחרת. זה חל גם על ציטוטים ועל שמות.

עברית תקנית ברמת האות. אותיות השימוש בכל"ם ואות ה"א הידיעה נצמדות למילה שאחריהן בלי רווח. כותבים "לתשעה זוגות" ולא "ל תשעה", "הכדור" ולא "ה כדור", "מקילוגרם" ולא "מ קילוגרם". עבור על כל הטקסט ובדוק את זה במפורש.

מספרים בתוך משפט נכתבים במילים, לא בספרות. "שישה חניכים" ולא "6 חניכים". ספרות מותרות רק במספר הדקות ליד שם החלק, בטבלה וברשימת הציוד.

השורות במהלך אומרות מה עושים, לא מי עושה. אל תפתח שורה במילה "המדריך". במקום "המדריך מחלק לשלוש קבוצות" כתוב "מתחלקים לשלוש קבוצות".

המהלך נכתב בפעלים בהווה: מתחלקים, מקבלים, בונים, מעבירים. לא בשמות פעולה ולא בסביל. לא "מעבר החפצים מבוצע", אלא "מעבירים את החפצים".

פועל ושם עצם חייבים להתחבר כמו שמחברים אותם בדיבור יומיומי. אומרים "רושמים כשרון" ולא "מכניסים כשרון לדף". אומרים "עושים את המשימה" ולא "מבצעים משימה". אומרים "יושבים במעגל" ולא "מתכנסים במעגל". אומרים "מראים לקבוצה" ולא "מציגים בפני הקבוצה".
הכלל הזה חל על צירופים בלבד. הוא לא אומר להפריד בין מילים.

המבחן שאתה מריץ על כל משפט: האם אמרתי את המשפט הזה בקול לקבוצה, בלי להתאמץ ובלי להישמע כמו מסמך. אם לא, כתוב אותו מחדש בפשוט יותר.

מילה שצריך להסביר לפני שמשתמשים בה, אל תשתמש בה. אם הכנסת מונח כלשהו, הוא מוגדר במהלך לפני שהוא מופיע שוב.
אל תמציא סלנג ואל תחקה שפת נוער. עברית פשוטה, אלא אם יש דוגמה שלי ואז לפיה.

משפטי אמור

משפט אמור נאמר בהווה או בעתיד, לפני מה שקורה ולא אחריו.
הוא נפסל אם הוא מכיל אחת מהמילים: ראיתם, ראינו, שמתם לב, הבנתם, למדנו, גיליתם, זה מלמד אותנו. המסקנה מגיעה מהחניכים בעיבוד.
הוא נפסל גם אם הוא חוזר על מה שכתוב במהלך במילים אחרות. הוא מוסיף את מה שאין שם, כלומר למה זה מעניין או למה לשים לב תוך כדי.
עד עשרים מילים למשפט.

הסיכום נפסל אם הוא מתחיל במילה "היום".

כללי בנייה

סדר עדיפות: המידע שנתתי על הקבוצה גובר על כל כלל אחר כאן. אם כלל מתנגש עם מה שכתבתי שלא עובד איתם, ותר על הכלל וכתוב לי שורה אחת למה.

הרכב הקבוצה קובע רק את הלשון שבה אתה כותב. הוא לא קובע איך מחלקים לקבוצות. אל תבנה חלוקה לפי מגדר אלא אם ביקשתי.

כל חלק משרת מטרה מסוימת מתוך השלוש, ולא רק מעביר את הזמן. אם אי אפשר להגיד איזו מטרה החלק משרת, הוא לא שייך לפעולה.

שלושת החלקים שונים זה מזה בסוג הפעילות, לא רק במנגנון. שלוש משימות שכולן מבוססות על אותו רעיון נחשבות לחלק אחד שחוזר שלוש פעמים. בדוק את זה לפני שאתה כותב.

החלוקה לקבוצות נעשית פעם אחת בתחילת הפעולה. אל תחלק מחדש בכל חלק. אם חלק דורש הרכב אחר, ציין את זה פעם אחת ואמור למה.

מה שכתוב בטבלה בחלק א חייב להיות אותו דבר שכתוב במהלך בחלק ב.

כל מתודה עם הרמה, גובה, ריצה או חפצים כבדים מקבלת מגבלה מפורשת בתוך המהלך.

רשימת הציוד כוללת רק פריטים שמופיעים במהלך, במספרים שתואמים למהלך. הציוד מתאים למקום שבו הפעולה מתקיימת ולסוג המסגרת. אל תכניס פריטים מעולם בית הספר, כמו מחברות, ספרי לימוד, קלמרים או דפי עבודה, לפעולה בחינוך הבלתי פורמלי. אם אתה צריך חפץ סתמי להעביר או לבנות איתו, קח משהו שבאמת נמצא במקום שציינתי.

אל תמציא שמות של חניכים, של משחקים או של פריטי ציוד, ואל תוסיף פרטים שלא נתתי לך.
אל תציע מתודה שכתבתי שכבר עשינו, וגם לא וריאציה שלה.

בדיקה לפני שאתה מציג

עבור על כללי השפה, אחד אחד, מול הטקסט שכתבת. תקן כל הפרה.
בדוק במפורש שאין רווח אחרי אות שימוש או אחרי ה"א הידיעה.
בדוק שכל שם עצם שמופיע במהלך הוא הדבר הנכון, ולא מילה דומה מחלק אחר בפעולה.
בדוק שכל מטרה היא חינוכית ולא תיאור של משימה, ושהיא נכונה גם בלי הפעולה הזו.
בדוק שהעמודה השלישית בטבלה לא מכילה את המילים "משרת את מטרה" ולא מספר של מטרה.
בדוק שמה שעניתי על שתי השאלות מופיע בדף ההפעלה.
בדוק שכל חלק משרת מטרה, ושהשאלה השנייה בעיבוד מובילה אליה.
בדוק שסכום הדקות בטבלה שווה לסכום הדקות בחלק ב, ושניהם [כמה דקות].
בדוק שכל פריט ציוד מופיע במהלך.
בדוק שכל שורה בטבלה מתארת את אותה משימה שמופיעה במהלך.
האם יש מתודה שסותרת את מה שכתבתי שלא עובד איתם.

תקן, והצג לי רק את הגרסה המתוקנת.
אל תשאל אותי שום דבר אחרי שכתבת, ואל תציע להרחיב.
אם אבקש בהמשך פעולה נוספת, אל תציע מתודות שכבר הצעת לי.

כל הכללים בהנחיה הזו חלים על כל תשובה שלך בשיחה, כולל תיקונים, שינויים שאבקש וכתיבות מחדש. לפני כל כתיבה מחדש, עבור שוב על הבדיקה שלפני הצגה.

התחל עכשיו בשאלה הראשונה.

אחרי ההעתקה, פתחו בינה מלאכותית והדביקו: